עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
Liam Greisonsmooth criminalתיאוZippersרות.Rocket
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
מחשבות  (3)
תבוסה  (2)
דיכאון  (1)
חיים  (1)
סיפור קצר  (1)
ריק  (1)
ארכיון

-Far, far way

21/08/2017 18:08
Ray



יש לה נטייה להאמין למחשבות שלה רק אחרי שהיא פולטת אותן לאוויר העולם, אז היא לחשה בהיסוס "אני צריכה מקום." אבל המילים מתגלגלות לה על הלשון בכזאת עדינות שהיא כבר לא מפחדת מהן עוד.

"כן! אני צריכה מקום." היא חזרה בהחלטיות, ומשום מה גם התלהבות. כאילו היא שוכחת לרגע, שהתחלות חדשות והיא? זה לא שילוב מושלם.
"אני צריכה בית, אוויר ואולי קצת שלווה." היא קמה לארוז חפצים יקרים ויקרים פחות, ספר אהוב וגרב קרועה כי העיקר זה לא מה שלעין נראה. ואולי תמונה אחת או שתיים, אבל רק בגלל שהיא שמעה שזה חובה.
"אני צריכה שמש קיצית ומקלט מוגן ובטוח." היא המשיכה תוך כדי שדחפה בהתרגשות מזכרות מאנשים שהיו והלכו, חיבוק חם ואוהב מהאחת שלימדה אותה לאהוב, נשיקה מתוקה מההוא שהסביר לה שאהבות כמו אנשים, חולפים עם הרוח ונעים עם הזרם, וגם אם אחד הלך במקומו יבואו אחרים.
"אני צריכה מיטה חדשה, מיטה שעדיין לא יודעת דמעות מלוחות, וסיוטים מבישים." היא הביטה במיטתה, מבחינה בכתמים אדומים וברסיסים מלבה השבור והפצוע. "מיטה בה אהיה הדיירת היחידה, רק אני מתחת לשמיכה, והפעם לא אפחד לטבוע." היא אמרה והתכופפה להציץ במפלצת מתחת למיטה.
 "אתה היית לי לחבר ואויב כאחד, אך אני ממשיכה בדרכי ואותך אצטרך להשאיר לבד."  היא חצי התנצלה והלכה לפתוח צנצנות עם סודות כמוסים. "אתכם אני אשחרר כבר עכשיו, כי במסע הזה אני אהיה לציפור." והיא הביטה בחדווה במילים שיצאו מן הצנצנת, לא מתביישת לראות איך הן מרכיבות הבטחות שננעצו בה כסכינים, לא מתביישת להודות שהיא נשברת.
"אני צריכה מקום גבוה, בין הגבעות וההרים. מקום רגוע, חסר מלחמות, שלם עם הימים. מקום בין האוקיינוס לחוף, שבמגע אחד ישלח אותי לאינספור יעדים. מקום במרחק נשימה מן הכחול שבשמיים שלי תמיד היו אפורים." היא המשיכה לספר לחלל חדרה את המשאלות שליבה הדחיק במשך השנים. "מקום בו הירח תמיד שוכן, מקום בו הכוכבים לא נופלים."
בשמחה מהולה בעצב, היא שמה את התיק על גבה והחלה לצעוד בשביל לא מוכר. ואומנם הפחד מתגנב אל איברה, אך היא לא נותנת לו להקפיא את רוחה. ובחיוך נחוש ודמעות היא פותחת בפרק חדש, בסיפור שחשבה שאף פעם לא יהיה שלה. נושאת על ידיה תפילות שחיברה פעם בדחף הרגע,
על מנת להניח על אבני דרך, למקרה שתמצא את עצמה ביער עבות ותאבד את דעתה, או למקרה שתיפול ואף אחד לא יהיה לצידה, תפילות קטנות לדרך מלאה בפיתוים. 


והכי חשוב, "מקום בו אוכל להתחיל מחדש, בלי מסכות ושקרים. מקום בו אני אהיה אני – ולא מה שאחרים רוצים."


-אני מקווה שהבלוג הזה יהיה המקום החדש שלי x

רות.הדסIM AL
רות.
22/08/2017 18:29
כתוב מקסים, בהצלחה!
Ray
22/08/2017 20:10
תודה רבה!
IM AL
24/08/2017 11:59
מסקרן, מחכה לסיפור הבא.
בהצלחה!
Ray
24/08/2017 15:36
תודה(:
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: